חיסון לקורונה – האם הוא יהיה בטוח?

שתפו:

החיסון לקורונה הוא עדיין בחזקת חד-קרן אבל הדיון סביבו מוחשי בהחלט.

ברגעים אלו ממש, כאשר הבהלה מביאה רבים מאיתנו לשאת עיננו בתקווה לעבר אותו יצור מיתולוגי, זה הזמן לוודא שמתחת לתחפושת החד-קרן לא מסתתר יצור אחר לגמרי…
נתחיל מהדברים הברורים מאליהם (לפחות לאלו מאיתנו המצפים ליושרה, הגינות ודאגה אמיתית לבריאות מצד הרשויות ומכוני המחקר השונים) מה היינו מצפים מחיסון חדש ל covid19?

1. יעילות

1.1 שהחיסון החדש אכן יהיה יעיל במניעת המחלה אצל הרוב המוחלט של המתחסנים, בדגש על האוכלוסיה שבסיכון מהוירוס, דהיינו קשישים ובעלי מערכת חיסונית מוחלשת (חולי סרטן, לב ועוד)

1.2 יעילות של החיסון לא רק במניעת המחלה עצמה אלא במניעת הדבקה (לעומת חיסונים קיימים אחרים כגון שעלת, פוליו ועוד). נקודה זו חשובה במיוחד אם וכאשר יבואו אלינו בטענות המוכרות שעלינו לבצע טיפול פולשני כזה בילדינו ובתינוקות שלנו לטובת אותה הגנה על העדר.

זיכרו! הוירוס הזה אינו מהווה כל סכנה לתינוקות ולילדים וברגעים אלו ממש אנו נמצאים בסגר ובכך מונעים באופן אקטיבי מהילדים שלנו להחשף לוירוס ולספק את אותה הגנת עדר לציבור הרחב. בהמשך צפוי כי רשויות ה"בריאות" יבצעו את אותו פליק פלאק מוכר וינסו לדרוש מאיתנו להשתמש בילדינו כמגן אנושי לאותה אוכלוסיה בסיכון אבל תחת המזרק. חלילה לא בחשיפה לוירוס עצמו.
חישבו היטב על המוסריות של התנהלות כזו ועל האמון שאנו נדרשים לתת במערכות המשתמשות בעיוות הלוגי הזה.

2. בטיחות


כאן אין בכלל ספק כי הדרישה חייבת להיות שתופעות הלוואי מהחיסון והסיבוכים שיתלוו אליו יהיו פחותים לאין שיעור מהסיכוי לסיבוך מהוירוס עצמו. אחרת אין שום סיבה הגיונית להסכים לטיפול שסיכוניו עולים על תועלתו. במקרה של הוירוס המדובר יש להפריד את הבדיקה עבור אוכלוסיות היעד השונות. ברור לכל בר דעת שהסיבוכים ה"נסבלים", כאשר מדובר באוכלוסיה בסיכון גבוה לסיבוכים מהוירוס, יהיו גדולים יותר מאלו שיחשבו סבירים כאשר יבואו לחסן ילדים, שכן להם יש סיכון אפסי ביותר (אם בכלל) בחשיפה לוירוס.

הלוואי והיינו חיים בעולם אידיאלי.

מה קורה בפועל?

בפועל כבר דיווחנו עוד בתחילתה של ההיסטריה הקולקטיבית על כך שחברות רבות ברחבי העולם כבר ביקשו "הקלות רגולטריות" לקראת שיווק החיסונים לכשימצאו. מה זה אומר? זה אומר הקלה בדרישות מהניסויים הקליניים.

בימים אלו מתבצע ניסוי שלב 1-2 באוניברסיטת אוקספורד שבאנגליה:

אפשר ללחוץ כאן לקריאת הכתבה


וכאן יש קישור לפרטי הניסוי באתר הרשמי שמרכז את המחקרים הקליניים.

אז מי האוכלוסיה המשתתפת בניסוי?
– כ 1000 מתנדבים *בריאים* בגילאי 18-55.

גם בריאים וגם לא בגילאים שנחשבים בסיכון מהוירוס.
כלומר, כבר אנו יכולים לראות שבהיבט הבטיחות לא נוכל לקבל מידע משמעותי מהניסוי.

כמה זמן ימשך המעקב אחרי משתתפי הניסוי?
עד 6 חודשים. עבור חלק מהתופעות יהיה מעקב של שבוע בלבד, חלק חודש וחלק 6 חודשים.

מה יקבלו הקבוצות השונות?
מצאנו 🐢…
משתתפי הניסוי יקבלו או את החיסון הניסיוני או חיסון אחר כנגד מנינגוקוק…

זוכרים את הטענות של משווקי החיסונים לגבי העדר הפלסיבו בכלל חיסוני הילדים?
בהתחלה הם אומרים שיש, כשהם לא מצליחים למצוא כזה הם אומרים שזה לא אתי כי זה משאיר קבוצת הבקרה חשופה למחלה ולכן יש לתת חיסון אחר עבור אותה מחלה.

כשמראים להם שקבוצת הבקרה במילא לא מקבלת את חיסון למחלה כי לא קיים חיסון ישן הם טוענים שאין צורך בפלסיבו ובכלל פלסיבו נועד רק לבדיקות יעילות… 🤦‍♀️🤦‍♀️🤦‍♀️

אז הנה, שימו לב לתשובה של אוניברסיטת אוקספורד לשאלה מדוע לחיסון הניסיוני אין קבוצת בקרה:

" אנחנו מעדיפים את זה על פלסיבו סיליין, אחרת משתתפים שיהיו להם תופעות לוואי מהחיסון יוכלו לנחש שהם קיבלו את החיסון הניסיוני"

רגע, מה???

זה לא כל הרעיון בבדיקות בטיחות? לראות איפה יש ואיפה אין תופעות לוואי?
אז בעצם מהנדסים את זה כך במודע שלשתי הקבוצות יהיו תופעות לוואי ולא ניתן יהיה לספק הערכה אמיתית. הם מודים בגלוי, בלי להתבלבל, שהם כלל לא בודקים בטיחות!

עכשיו זיכרו, קבוצת הניסוי כלל לא מכילה את מי שבאמת בסיכון מהוירוס….

כבר מריחים את הסרחון?

עכשיו מתחילות להישמע טענות כאילו החיסון שנבחר לקבוצת הבקרה נבדק ונמצא בטוח…

אז ניגשנו לחפש 🐢🐢🐢

רוצים לנחש מה גילינו?
גם חיסון המנינגוקוק שמשמש בקבוצת הבקרה, מעולם לא נבדק לבטיחות כראוי. מעולם.
צבים כל הדרך למטה….
(אם אתם לא מכירים את הביטוי, או עוד לא קראתם את הספר – קיראו בחינם את הפרק הראשון בספר הצבים)

זיכרו, כל טענה שהחיסון הזה בטוח שתתבסס על מחקרים קליניים כדוגמת המחקר המוצג כאן תהיה באופן חד משמעי – שקר!


שתפו:

השאר תגובה