מבט מעמיק על חיסון הפפילומה (HPV) – האם הוא בטוח, האם הוא יעיל?

שתפו:

חיסוני הפפילומה (המיועדים כביכול למניעת סרטן צוואר הרחם) נכנסו לתוכנית החיסונים בישראל בשנת 2013, בהתחלה הם ניתנו רק לבנות כיתה ח׳, והחל משנת 2019 הפכו אותו לחיסון שגרה גם עבור הבנים.

אם תקראו את הדף של משרד הבריאות על החיסון תקבלו תמונה מאוד רגועה ופסטורלית על החיסון הזה, אבל במחקר קצת יותר מעמיק, עולה תמונה אחרת לגמרי, הן בהיבט היעילות (הנמוכה מאוד) של החיסון, והן בהיבט הבטיחות והסכנות הטמונות בו.


קיראו ושתפו:


פרק א – הערכת בטיחות החיסון בניסויים הקליניים.

פרק ב – "פרופיל בטיחות מצוין – יד ראשונה".

פרק ג – חריגה בוטה מכללי המוסר והאתיקה.

פרק ד – האם החיסון מונע סרטן?

פרק ה – יעילות החיסון? במקרה הטוב 17%.

פרק ו – האם חיסון הפפילומה עומד בהבטחות שלו? בואו נראה.

פרק ז – דיווחים על פגיעות בספרות המדעית.

פרק ח – תחקירים וכתבות ששודרו בעולם על נפגעות מחיסון ה- HPV.

פרק ט – הרצאות של רופאים.


פרק א – הערכת בטיחות החיסון בניסויים הקליניים

כידוע, כל חיסון חייב לעבור ניסויים קליניים בכמה שלבים, שלב 3 (השלב לפני האישור הסופי) צריך להיות ניסוי קליני עם חלוקה אקראית, קבוצת ביקורת, וכפול סמיות (RCT) על אלפי (או עשרות אלפי) משתתפים. זהו "סטנדרט הזהב" של המדע.

מה שעושים, זה מחלקים את הנבדקים באופן אקראי לשתי קבוצות: אחת מקבלת את החיסון (קבוצת הניסוי) ואחת מקבלת חומר פאסיבי (בדרך כלל תמיסת מי מלח הידועה בשם סאלין saline). לצורך בדיקת הבטיחות בודקים את כמות תופעות הלוואי וסוגיהן בקבוצת הניסוי אל מול קבוצת הבקרה. כך ניתן לקבל מדד לא רע לכמה תופעות לוואי שגורם החיסון.

למשל, אם בקבוצת החיסון דווחו 20 מקרי פרכוס, ובקבוצת הבקרה היו 2 מקרי פרכוס ניתן לומר שהחיסון מגדיל את הסיכוי לפרכוס פי 10.

בניסויים הקליניים של הגרדסיל (חיסון סרטן צוואר הרחם של מרק Merck) השתתפו בסה"כ כ-20,000 נשים, מחציתן בקבוצת הניסוי ומחציתן בקבוצת הבקרה.

אז לכמה תופעות לוואי גרם הגרדסיל בניסוי הקליני שלו? אי אפשר לדעת. 

מתכנני הניסוי (חברת מרק) בנו ניסוי קליני כזה כך שלא יהיה ניתן לדעת את כמות תופעות הלוואי שהחיסון גורם.

איך הם עשו זאת? פשוט מאוד: במקום לתת לקבוצת הבקרה תמיסה פאסיבית של מי מלח (סאלין), הם נתנו לה תרכיב שכלל את מרבית מרכיבי החיסון עצמו (כולל האדג'ובנט – זרז – החזק והחדשני שלו). 

כלומר, קבוצת הבקרה קיבלה תרכיב שהוא פוטנטי פחות או יותר כמו החיסון עצמו. מה בדיוק כלל התרכיב הזה שקיבלה קבוצת הבקרה? אנחנו לא יודעים. מרק מסתירה את זה עד היום. 

מה היתה התוצאה של המהלך הזה? כ-3/4 (75%) מהנבדקות בניסוי – כ-15,000 נשים – לקו בבעיה בריאותית משמעותית במהלכו (הניסויים נמשכו כשלוש שנים). ולא מדובר ב"אודם במקום הזריקה". מדובר בבעיות רציניות, כפי שתראו מייד.

איך הצליחה היצרנית להוציא לשוק חיסון שכבר בניסוי הקליני שלו גרם לכ"כ הרבה בעיות?

התשובה היא בקבוצת הבקרה. בכך שנתנו לקבוצת הבקרה תרכיב פוטנטי ומסוכן כמו החיסון, החוקרים יכלו להראות ששיעור תופעות הלוואי בקבוצת החיסון וקבוצת הבקרה דומה: כ-75% בשתיהן, ואם כך "אז הכל בסדר". הם רק "שכחו" שקבוצת הבקרה קיבלה חומר מסוכן כמו החיסון ולא תמיסה פאסיבית.

בתמונה ניתן לראות עמוד אחד מטבלה גדולה שנלקחה ממסמך שהגישה חברת מרק ל-FDA. הטבלה מראה את תופעות הלוואי שדווחו במהלך הניסוי. אפשר להתרשם מחומרתן ומהעובדה שהן קרו בצורה דומה אצל שתי הקבוצות. טוב, זה בדיוק מה שהיינו מצפים כששתי הקבוצות מקבלות תרכיב דומה ופוטנטי.

חשוב להבין: כיוון שלא ניתנה לקבוצת הבקרה תמיסה פאסיבית לא ניתן לדעת לכמה תופעות לוואי גורם החיסון. החיסון אושר לשימוש ע"י ה-FDA כשלמאשריו ברור שהם נותנים יד לתרמית. אבל זה לא הפריע להם.

וזה רק פרק ראשון בסיפורנו…

טבלה 79.jpg

לינק למסמך ממנו נלקחה הטבלה (עמוד 137).

לקריאה נוספת בעניין זה מאמר באתר חיסונים בע״מ

פרק ב – "פרופיל בטיחות מצוין – יד ראשונה"

אז ראינו שהניסוי תוכנן במיוחד כך שתופעות הלוואי הרבות והקשות שלו לא יבלטו. זה נעשה ע"י מתן תרכיב דומה לחיסון לקבוצת הבקרה בניסוי….

התוצאה: המון תופעות לוואי גם בקבוצת הניסוי וגם בקבוצת הבקרה, מה שאיפשר למעריך של ה-FDA לומר ש "זה בסדר, כי שיעור התופעות היה דומה בשתי הקבוצות".

אז החיסון אושר לשיווק, ולא רק זה אלא שהיצרנית כמובן החלה להדביק לו תווית של "פרופיל בטיחות מצוין". וכמובן כל הרופאים שעמדו בתור לנסיעה לצרפת לכנס על החיסון, גם כן כבר יודעים לומר שיש לחיסון "פרופיל בטיחות מצוין". ומכאן השקר מתגלגל, כי חוזרים עליו מספיק פעמים…

האמת היא, כמו שכבר ראינו, שאין לחיסון "פרופיל בטיחות" בכלל! אי אפשר לדעת כמה תופעות לוואי הוא גרם בדיוק משום שבניסוי הקליני נתנו לקבוצת הבקרה תרכיב דומה. רק אם היו נותנים לקבוצת הבקרה תרכיב נייטרלי לחלוטין (מי מלח) אפשר היה לחשב לחיסון "פרופיל בטיחות" (במילים אחרות: לכמה תופעות לוואי הוא גורם).

אז מכאן והלאה, כשאתם קוראים או שומעים מישהו אומר שהחיסון נבדק על עשרות אלפי נשים ושיש לו "פרופיל בטיחות מצוין", אז דעו לכם שאותו אדם או שאינו יודע את העובדות או שהוא משקר ביודעין. ואם זה רופא, אז כך או כך, זה חמור מאוד.

זוכרים את הכנס בצרפת?

Screenshot_2016-11-06-23-04-11.png

פרק ג – חריגה בוטה מכללי המוסר והאתיקה

בפרקים הקודמים הזכרנו את הניסוי הקליני שנערך לחיסון הגרדסיל (חיסון הפפילומה), ובו קיבלה קבוצת הביקורת תרכיב שהוא (פחות או יותר) זהה לחיסון למעט האנטיגן (האנטיגן הוא החומר המעורר את המערכת החיסונית לייצר נוגדנים).

כפי שכתבנו, העובדה שניסוי כזה מתרחש מעוררת תהיות קשות על ההתנהלות והמניעים של יצרנית החיסון, אך לא פחות מכך, על ה- FDA שמאשר ניסוי כזה. כשקבוצת הביקורת בניסוי מקבלת תרכיב פוטנטי (פחות או יותר) כמו החיסון, אין שום דרך לדעת את השיעור האמיתי של תופעות הלוואי של החיסון. כך, ה- FDA יכול לאשר את החיסון למרות ש- 75% מהנבדקות לקו בתופעות לוואי משמעותיות במהלכו. התירוץ: גם בקבוצת הביקורת היה אחוז דומה של נפגעות, אז "החיסון בסדר". 

כמובן שרציונל כזה הוא לחלוטין בלתי סביר. מה היה שיעור תופעות הלוואי בקבוצת הביקורת לו הנבדקות בה היו מקבלות תמיסה של חומר נייטרלי (למשל – מי מלח) ? יש להניח שהרבה הרבה פחות מ- 75%, אך מן הסתם לא נדע לעולם את התשובה.

כיצד מאשר ה- FDA ניסוי בחיסון שנועד מראש להסתיר את השיעור האמיתי של תופעות הלוואי? האם ה- FDA משת"פ של יצרניות החיסונים? לדעתנו התשובה היא חד-משמעית: כן. 

להלן ההוכחה לכך.

בניסויים של תרופות וחיסונים יש כלל אתי ברור הנגזר מחוקי מוסר מובנים מאליהם: נבדק יכול לקבל חומר ש: 

א. יש בו פוטנציאל תועלת עבורו לצד פוטנציאל לנזק (למשל חיסון חדש שנבדק).

ב. אין בו פוטנציאל לתועלת ואין בו פוטנציאל לנזק (למשל תמיסת מי מלח).

לעומת זאת, נבדק בניסוי לעולם לא יקבל חומר שאין בו כל תועלת פוטנציאלית עבורו ושיכול רק להזיק לו. למשל, ניסוי בו על הנבדקים לשתות כמויות משתנות של נפט הוא לחלוטין בלתי-קביל מבחינה אתית ומוסרית.

ניסויים מסוג זה נעשו בעבר על ילדים חוסים, אסירים ושחורים בארה"ב והם נחשבים לכתם חמור בהסטוריה של האחראים להם.

אבל, הדבר המדהים הוא שבניסויים של חיסוני הפפילומה (הגרדסיל והסרבריקס) נעשה בדיוק דבר כזה. ובאישור מלא של ה- FDA.

הנבדקות בניסויי חיסון הפפילומה קיבלו תרכיב שיש בו סיכון ברור (וכאמור, כ- 75% מהן אכן לקו בתופעות שונות במהלך הניסוי) אך אין בו שום תועלת פוטנציאלית. כזכור, מדובר (פחות או יותר) על תרכיב החיסון ללא החומר המעורר תגובה חיסונית. התרכיב הזה מעולם לא נבדק קודם (הוא יוצר במיוחד לצורך הניסוי) והוא כלל כמות נכבדת של אלומיניום הידוע בספרות המדעית כרעלן עצבי, ושמשמש בחיסון כאדג'ובנט (ממריץ המערכת החיסונית לתגובה), ועל כן ברור שהוא עלול לגרום לתופעות לוואי. מכל זוית שמסתכלים על הענין, לא ניתן להגיד שהתרכיב שקיבלה קבוצת הביקורת הוא פאסיבי ונטול סיכונים.

מהצד השני, לתרכיב הנ"ל אין שום תועלת ידועה. ניתן להקביל אותו לתרופה ממנה הוציאו את החומר הפעיל שהופך אותה לחסרת תועלת לחלוטין.

אם אתם חושבים שזו הפעם היחידה שה- FDA אישר ניסוי כזה- הרי אתם טועים. ניסויים דומה נערכו, למשל, בחיסוני הרוטה-וירוס. גם שם קיבלה קבוצת הביקורת את תרכיב החיסון ללא האנטיגן.

כלומר, לא מדובר במעידה חד-פעמית של ה- FDA, אלא התנהלות מחושבת ושיטתית המשמשת לצורך הסתרת תופעות הלוואי של החיסון. 

תחשבו על זה: מדוע לא קיבלה קבוצת הביקורת פשוט תמיסה פאסיבית של מי מלח? הרי מתן חומר נייטראלי לקבוצת הביקורת היה הפיתרון האופטימלי לבדיקת חיסוני הפפילומה, גם מצד היעילות (השוואת ההגנה שמייצר החיסון מול אין-חיסון) וגם מצד הבטיחות (השוואת שיעור תופעות הלוואי בקבוצת החיסון מול קבוצת התרכיב הנייטראלי).

ככל שהופכים ודשים בסוגיה, לא ניתן למצוא כל סיבה הגיונית לכך שקבוצת הביקורת בניסויי חיסון הפפילומה קיבלה תרכיב פוטנטי דמוי החיסון, למעט הרצון של היצרניות וה- FDA לטשטש את השיעור האמיתי של תופעות הלוואי של החיסונים הללו.

פרק ד – האם חיסון הפפילומה מונע סרטן?

חיסון הפפילומה משווק כחיסון נגד סרטן צוואר הרחם. הרציונל הוא כזה: החיסון אמור למנוע (חלקית) את ההידבקות בוירוס הפפילומה, שהוא הגורם העיקרי להיווצרות פצעים טרום-סרטניים הנקראים: ניאופלזיה תוך-אפיתלית של צוואר הרחם- CIN, המתפתחים לעיתים לגידול סרטני בצוואר הרחם.

ברקמת צוואר הרחם קיימות שלוש רמות בין רקמה בריאה/נורמלית לרקמה סרטנית, שינויים ברקמה מדרגה CIN1, שינויים ברקמה מדרגה CIN2 ומדרגה CIN3, כאשר ההתקדמות בין הרמות אינה חד כיוונית ותיתכן נסיגה מדרגה גבוהה יותר לדרגה נמוכה יותר. כ- 10% מההידבקויות ימשיכו לתאי CIN, רק חלק מ- CIN2 יתפתח ל- CIN3 ואחוז עוד יותר קטן יתפתח לתאים סרטניים:

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5739648/

https://www.cdc.gov/vaccines/pubs/surv-manual/chpt05-hpv.html

https://academic.oup.com/aje/article/171/2/155/131223

https://www.bmj.com/content/360/bmj.k499

שיווק החיסון כחיסון למניעת סרטן הינו סילוף מכוון. גם היום, 13 שנים לאחר אישורו, אין כל הוכחה מדעית לכך שהחיסון אכן מונע או אפילו מקטין את התחלואה בסרטן צוואר הרחם. גם הניסויים הקליניים וגם המחקרים שנעשו לאחר התחלת שיווק החיסון לא בדקו את הסוגיה הזו.

למשל, בניסויים הקליניים של הגרדסיל והסרברקיס הושוו מספר הפצעים הטרום-סרטניים (ניאופלזיה תוך-אפיתלית של צוואר הרחם: CIN) בקבוצת הניסוי וקבוצת הבקרה. ההנחה שמקדמים משווקי החיסון היא שהחיסון מפחית את מספר הפצעים הטרום-סרטניים ועל כן הוא גם יפחית את מספר מקרי הסרטן.

זוהי ספקולציה.

צריך לזכור שסרטן צוואר הרחם מתפתח במשך שנים ארוכות (הגיל הממוצע לתחלואה הוא 45). משך ההגנה שמקנה החיסון אינו ידוע. העובדה שהחיסון סיפק לכאורה הגנה מסוימת מפצעים טרום-סרטניים בטווח הקצר אינה אומרת שהוא מספק הגנה מסרטן צוואר הרחם בטווח הארוך. למשל, כל אחד מהתסריטים הבאים אפשרי בהחלט:

* ההגנה של החיסון תימשך רק מספר שנים ולכשתפוג, המתחסנות יידבקו בוירוס הפפילומה ועלולות לפתח פצעים טרום-סרטניים כמו נשים אחרות שלא חוסנו.

* בגלל החומרים שבחיסון ודרך פעולתו המתחסנות יהיו אף יותר פגיעות להידבקות בוירוס הפפילומה ולתחלואה בסרטן לאחר שתפוג הגנת החיסון.

* עקב כך שהחיסון מנע מהנערות והנשים להידבק בוירוס בגיל צעיר (ולנקות אותו מגופן), הידבקות בוירוס בגיל מבוגר תוכח כמסוכנת יותר בהקשר של פיתוח סרטן צוואר הרחם.

אלו רק שלוש אפשרויות (יש עוד). האפשרויות הללו לא נבדקו (וכמובן גם לא נשללו) במחקר קליני.

משווקי החיסונים מתעלמים מהנקודה הזו. מסתירים אותה. כשהם נלחצים לקיר הם יגידו משהו כמו: "מה אתם רוצים, שנחכה 20-30 שנה לראות אם החיסון מנע סרטן? יש אינדיקציות שהוא מונע סרטן, אז אם לא נכניס אותו עכשיו נשים רבות ימותו ב- 20-30 השנים הבאות ממחלה שניתן למנוע אותה!"

הם רק "שוכחים" שלא הוכח שהחיסון מונע סרטן. "האינדיקציות" עליהן הם מדברים עלולות להתברר כספקולציות. ולחיסון יש תופעות לוואי חמורות.

להזריק לכל בנות כיתה ח' (וכעת גם לבנים) בישראל חיסון שגורם לתופעות לוואי חמורות רק על סמך תועלת תאורטית ולא מוכחת מדעית נראה כמו הימור חסר-אחריות (אך רווחי מאוד ליצרניות ולמשווקי החיסון).

אבל שיווק החיסון תוך יצירת מצג שווא כאילו הוכח שהוא מונע סרטן – זו כבר עבירה פלילית.

פרק ה – יעילות חיסון הפפילומה?
במקרה הטוב 17%

בפרק הקודם הראינו שאין כל הוכחה מדעית לכך שהחיסון מונע סרטן, הואיל והניסויים הקליניים של החיסון לא בדקו בכלל מניעה של סרטן. בפרק הזה נעסוק במה שכן בדקו הניסויים הקליניים של החיסון: מניעת פצעים טרום-סרטניים (ניאופלזיה תוך-אפיתלית של צוואר הרחם- CIN).

לא נוכל להיכנס לכל הטריקים המלוכלכים שעשתה יצרנית החיסון (חברת מרק Merck) במסגרת ניסויי החיסון. מי שחופר במאות ואלפי הדפים המתעדים את הניסויים הקליניים מוצא עדויות רבות להעלמות מידע חשוב, סילופים, ועוד. וזה רק בחומר המתועד. את מה שהם הסתירו מאיתנו ולא תיעדו (או תיעדו בצורה מסולפת) – כנראה לעולם לא נדע. במילים אחרות, המשמעות של לתת לחתול (יצרנית החיסון) לשמור על השמנת (לערך ניסוי קליני למוצר שלה) ברורה וצריך לזכור את זה כשקוראים את הפסקאות הבאות, ולהבין שסביר מאוד שהמצב האמיתי עוד גרוע ממה שמתואר בהן.

אז מה היתה יעילות חיסון הגרדסיל בניסויים הקליניים שלו?

על פי היצרנית החיסון יעיל ב- 100% במניעת פצעים טרום-סרטניים. זה המסר השיווקי המסולף במכוון שמופץ על ידי החברה והרופאים שמקבלים ממנה שלמונים. מסר פרסומי קצת יותר מעודן כבר ידייק קצת יותר ויאמר שהחיסון מונע 100% מהפצעים הטרום-סרטניים הנגרמים על ידי זן 16 ו-18 של הפפילומה (שנמצאים בחיסון) ואחראים ל-70% ממקרי הסרטן (כלומר, החיסון מונע 70% מהפצעים הטרום-סרטניים). גם זה סילוף חמור של האמת.

האמת היא שהחיסון *מקטין*, במקרה הטוב (הסבר להלן), רק 17% מסה"כ הפצעים הטרום-סרטניים הנגרמים מכל זני הפפילומה. וגם זה רק בנשים שלא נחשפו בעבר לזני הפפילומה שבחיסון. בנשים שכבר נחשפו לזני הפפילומה לפני שהתחסנו – המצב עוד הרבה יותר גרוע: שיעור הפצעים הטרום-סרטניים דווקא *עלה* בהשוואה לנשים שלא התחסנו. כן, קראתם נכון – החיסון גורם ליותר פצעים טרום-סרטניים אצל מתחסנות שכבר נחשפו לוירוס הפפילומה בעבר.

זו הסיבה שאפילו אגודת הסרטן האמריקאית אינה ממליצה על החיסון מעל גיל 19 (למרות שהיא מאוד פרו-חיסונית) וזו גם הסיבה שהחיסון משווק לנערות בנות 9-14, כיוון שההנחה היא שהן לא נחשפו עדיין לוירוס הפפילומה משום שלא קיימו יחסי מין.

כאמור, גם בנשים שלא נחשפו לוירוס הפפילומה והתחסנו, שיעור הקטנת הפצעים הטרום-סרטניים של החיסון היה רק 17%, וזה כנראה האומדן האופטימי ביותר עבור נערות בנות 14 בישראל העולה מניסויי החיסון.

אבל רגע, רגע, גם האומדן הזה מנופח. האומדנים שהוזכרו מדברים על קטגוריה רחבה יחסית של פצעים טרום-סרטניים שחלק גדול מהם בכלל נעלם מעצמו. אם בוחנים את הפצעים הטרום-סרטניים בדרגה המתקדמת ביותר (CIN3) מכל זני הפפילומה הרי באלה החיסון הראה יעילות אפס.

וכל זה, תזכרו, כשהחתול שומר על השמנת… תתארו לכם מה היו התוצאות של הניסוי לו היה נערך ע"י גוף אובייקטיבי.

המידע שהובא בפרק זה מבוסס על המאמר:
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23016780

פרק ו – האם חיסון הפפילומה עומד בהבטחות שלו? בואו נראה

כפי שנכתב בפרק הקודם, היצרניות מייעדות את חיסון הפפילומה לילדות ונערות צעירות, כיוון שתוצאות הניסויים הקליניים הראו שבנבדקות שכבר קיימו יחסי מין יעילות החיסון נמוכה ביותר, ואפילו שלילית (לנבדקות שכבר נדבקו בעבר בוירוס הפפילומה).

אם כן, היצרניות מיקדו את המאמץ השיווקי שלהן (ברמה הממסדית) בהכנסת החיסון ברמה הארצית לכלל הנערות/ילדות בגילאים 9-14. אבל יש בעיה קטנה: החיסון מחזיק מעמד בממוצע רק 5-7 שנים. לאחר כ-5 שנים (גרדסיל) ו-7 שנים (סרבריקס) רמת הנוגדנים בגוף יורדת מתחת לרמה הנחשבת למספקת הגנה

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23016780

אז הנערות מתחסנות בכיתה ח', ואז בגיל 20, ההגנה שהחיסון מספק פגה.

ומה אז?

לא יודעים.

האם צריך מנת דחף? האם צריך אולי שלוש מנות דחף? האם מנות הדחף בכלל יעזרו ליצירת רמת הגנה מספקת מהידבקות בזני וירוס הפפילומה הכלולים בחיסון? ולכמה זמן תימשך ההגנה הזו? האם מנות הדחף יהיו בטוחות או שאולי יגרמו לשיעור תופעות לוואי בלתי נסבל (אפילו ליצרניות)?

לא יודעים. אף אחד לא בדק את זה.

יצאו להרפתקה של חיסון כל בנות כיתה ח' בישראל (ובאופן דומה בעולם) מבלי שיש תשובות לשאלה מה יקרה עוד 5-7 שנים.

אז לא רק שהחיסון מספק הגנה נמוכה מאוד מהידבקות בוירוס הפפילומה, ואין כל הוכחה שהוא מפחית את שיעור סרטן, הרי גם ההגנה המועטה שהוא מספק נמשכת 5-7 שנים בממוצע, ואף אחד לא יודע מה יקרה אחרי כן.

פרק ז – דיווחים על פגיעות בספרות המדעית

למרות שאין לאף חוקר אינטרס כלכלי לדווח על פגיעות שנגרמו מחיסון הפפילומה, התפרסמו בספרות המדעית במהלך השנים האחרונות דיווחים על מקרי פגיעה קשים בעקבות החיסון.

מרבית התופעות המדווחות במחקרים אלו הן אוטואימוניות, מה שלא ממש מפתיע לנוכח העובדה שחיסוני הפפילומה כוללים אדג'ובנט חזק במיוחד.

להלן רשימה של 55 תיאורי מקרה המדווחים על תופעות כמו זאבת, כשל שחלתי, ADEM, ITP, איבוד ראיה, ועוד.

פרק ח – תחקירים וכתבות ששודרו בעולם על נפגעות מחיסון ה- HPV

ישראל

1. תחקיר ערוץ 1

2. המקרה של לוטם, ערוץ 2

3. הויכוח על החיסון: מציל חיים או מסוכן

4. מגייסים כסף ללוטם סיבוני

יפן

דנמרק

אירלנד

ארה"ב

ליחצו לצפייה

3. Family points to Gardasil vaccination after daughter’s health decline

ליחצו לצפייה

קנדה

ניו זילנד

https://www.newshub.co.nz/home/shows/2015/11/cause-or-coincidence-teen-dies-after-gardasil-vaccine.html

הולנד

  1. https://youtu.be/sHS1kPKjWvE (הוידאו הוסר)

2.

שבדיה

http://www.tv4play.se/program/kalla-fakta?video_id=2336698

סקוטלנד

אנגליה

1. Claims that cancer vaccine caused girl's ill health

ליחצו לצפייה

2.

פרק ט – הרצאות של רופאים וחוקרים על פפילומה וחיסון ה-HPV

ד"ר דיאנה פלשר – הרצאה על פפילומה וחיסון ה HPV

ד"ר סוזן האמפריז – Dr. Humphries on HPV Vaccination

ד"ר לוציה טומיאנוביץ' – החיסון נגד וירוס הפפילומה הנקשר עם סרטן צואר הרחם

Lucija Tomljenovic, PhD
Is There Objective Evidence that the Current HPV Vaccinination Programs are not Justified?

ד“ר סין הנג לי – Viral DNA bound to aluminum may mediate HPV vaccination side effects – Sin Hang Lee, MD  ד"ר סין הנג לי – מצגת 

Osamu Hotta, MD, PhD
Chronic Fatigue Syndrome Following Human Papilloma Virus Vaccination

Dr. Orit Hamiel, MD
Primary Ovarian Failure and HPV Vaccine

Dr. Beniamino Palmieri
Severe Somatoform and Dysautomatic Syndromes after HPC Vaccination

ידע חשוב נוסף מחכה לכם בהרצאות של כנס החיסונים הבינלאומי

ההיבט המשפטי – גניבת הסכמה מדעת

בהרצאות שהיו בכנס החיסונים הבינלאומי תמצאו את ההרצאה של ד״ר מרי הולנד ועו״ד קים מק-רוזנברג, מחברות הספר ״חיסון ה HPV עומד למשפט״.
בהרצאתן ״גונבים הסכמה מדעת״ הן מדגימות כיצד משכנעים את בני הנוער להתחסן ללא ידיעת הוריהם. זוהי הרצאת חובה להורים ובני נוער.

הרכיבים שיש בחיסון

בהרצאה של ד"ר לורטה בולגן תוכלו לראות איזה רשימת רכיבים ארוכה נמצאו בחיסון זה כאשר
הארגון האיטלקי קורבלבה שלח אותם לבדיקות מעבדה.
בהרצאה תלמדו האם החיסונים נקיים? מהו סטנדרט האיכות של תרכיבים אלו? האם הם מסוגלים למנוע מחלות והאם יש קשר בין חיסונים לתחלואה בסרטן וביעילות אוטואימוניות? מידע פוקח עיניים מאת הד”ר לרוקחות לורטה בולגן, שניהלה ופיקחה על הבדיקות המעמיקות שנערכו לחיסונים.

לרכישת הרצאות הכנס ותרומה לעמותה ליחצו כאן


שתפו:

השאר תגובה